בני יקירי  / שושנה קרוצי

      

מלאך שלי אני יודעת ומרגישה אותך קרוב אלי ואל האחים שלך...   אבי היה קשה לי בטקס של חביב אבי אתה לא יודיע כמה רציתי אותך לצידי כמו תמיד. היית חסר לי מאוד כול כך היית גאה בחביב  אבי נזכרתי בך אייך הייתי שמחה בסוף מסלול של חביב או בטקס מסע קומטה  או בטקס השבעה.. כול כך שמחתה לחביב      הייתה גאה בו . אבי אני לא יודעת  אך להמשך בלעדיך. עולמנו  עצוב .אבי כול יום שעובר עלי קשה לי יותר רק מחשבה שלעולם לא הראה אותך הורגת אותי אבי אני כולי תקווה שאפגש שוב איתך לנשק ולחבק אותך מלאך שלי. אבי אני כולי תקווה שטוב לך שחם לך  שם למעלה כי למלאך כמוך מגיע רק טוב אבי .. אבי אתה לא יודע כמה קשה לי בחורף... אבי אני עולה למצבה שלך .כמעט כול בוקר  אבי זה תחליף לשיחות שהיית מתקשר אלי כול בוקר.אבי אני מוכנה לתת את חיי רק לשמוע אותך שתגיד לי אך אתה מרגיש אם טוב  שם למעלה שכול הטובים עולים למעלה    אבי אני זוכרת אך כול הזמן אמרתה ואבטחתה לי שלעולם לא תשאיר אותי לבד אבי למה עזבת אותי לבד ידעת שאתה הנשמה שלי  .. ואתה היית אבא לאחים שלך וסבא צעיר לדניאל ואוראל. למה עזבת אותנו לבד. אבי קשה לנו בלעדייך . אבי אני  מנסה לדמין אותך שם למעלה מסתכל עלינו .וממשך את הדאגות לאחים שלך  ולי ולנכדים שיהיה לנו עולם טוב יותר  אבי שוב כולי תקווה שנפגש שוב...

החיים שלנו  / עדי קהימקר

אחי הבכור

אבי עבר כבר שנה וחמישה חודשים                 

מאז שרצחו אותך אבל אני עדין בצפייה

שתחזור שתצפור לי.

עדי תידרי למטה או שמשאית  עברת

 אני  ישר מסתכלת  לראות   עם אתה נימצא

שם אבל כנירה לו תשוב  יותר

רק  בביאת המשיח בה" אני מחכה לך

אתה חסר לי אחי יש לך עוד אחיין או אחיינית

דניאל כבר גדול גבר קטן

אוראל חבל על הזמן מפנקי שלנו

אנחנו גרים באלית  בית  גדול 

דורי אשתנה חבל על הזמן

אמא  אמא  מה  אני יגיד לך כול היום בוכה עדין

כול יום הי בבית העלמין 

חביב הגאווה   של הבית או קצין כן קצין

או קצין האח שלנו הקטן קצין

רחלי הקטנה מכולנו ילדה טובה תלמידה חרוצה

אבא מנסה להשתנות  או גם בוכה הרבה

מי נישאר ברקי שלך חחחחחח

אחי אתה חסר ויהי זכרך ברוך צדיק שלי

אוהבת  מאוד

אבי יקר שלנו  / מורן פברקר
אבי..
אני לא יודעת למה לקח לי כ"כ הרבה זמן ואומץ כדי לבוא ולשפוך את כל אשר על ליבי..
אני חושבת שאחת הסיבות הגדולות לכך היא שקשה לי להאמין בכלל שהלכת.. שנקטפת.. שקטפו אותך מאיתנו.. עבר לא מעט זמן מאז אובדנך, ולעכל את כל זה היה לי נורא קשה.. זה נראה כאילו הלכת לחופשה ארוכה ארוכה ואני מצפה שתחזור.. אבל לא חזרת ורק אז אני מתחילה להבין שאולי לא תחזור..
לא הכרתי אותך מספיק וגם הקשר לא היה הדוק אבל ממה שזכיתי להכיר וממה שהכרתי אני יודעת שאתה פרח.. הפרח של המשפחה..
נורא קשה לכתוב כשהעניים שטופות דמעות שמציפות את העניים ומקשות את ראיית מרקע מסך המחשב.. אבי כולנו מתגעגעים פה אליך!
ואני עוד ימשיך עם התקווה שלי שאולי עוד תחזור..
מקווה שתשמור עלינו שם מלמעלה
יהי זכרך ברוך.

מכל פרחי הבר שבעולם אתה נקטפת  / ענת דבח(כחלון)

מכל פרחי הבר שבעולם אתה נקטפת

מכל

כוכבים שחורים  / שרי עמר
הבטחת שתיהיה איתם הבטחת לא לעזוב הבטחת שתישאר ברע וגם בטוב, יום אחד רמזת כולם פה נבהלו ועכשיו הלכת תמונות רק נישארו..
בוכים עלייך ולא שוחכים המילים בראש כבר חרוטות זיכרון כה מר הוטרת לכולם איך הלכת, אתה חסר פה..
ממשיכים לחיות וכואבים מותך ממשיכים בחיינו רוצים לראותך
מביטים בתמונות מודעות וחדשות אך לא מאמינים איך הוא הקדוש לקח אותך
אנשים שמחים מסתובבים ברחובות הם מחייכים ובעיינינו הדמעות
ילד כה יקר, צעיר נקטפת וכולם פה יושבים בשולחן שישי ומבטים במקומך במקום בו ישבת ובחדרך הקר שהוטרת :(

אבי בני היקר...  / שושנה קרוצ'י

 

 לא מצליחה לחשוב ולכתוב לך בזמן עבר..

 

מחכה לה להתעורר מהחלום בלאות הזה.

 

מחכה לשמוע את קולך קורה לי אמא.

 

כול כך רציתי להיות לצדך קרובה אלך והנה אני כאן  ואתה לא.

 

הכול חסר משמעות בלעדיך ואתה יודע עד כמה אתה חסר לי

 

יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך .

 

ואני מוצא את עצמי כותבת לך מכתב שאני יודעת שלעולם לא אקבל תשובה.

 

 אבי בני נשמה שלי אני כל כך מתגעגעת אלך..

 

פעם אמרת לי שלעולם לא תעזוב אותי לבד....

 

פעם אמרת לי את אמא הכי טובה ושלעולם לא תשאיר אותי לבד..

 

והיום אתה לא פה ואני לבד מתגעגעת וכואבת עצובה ובלי שמחת חיים.

 

אבי אני מתגעגעת לחיבוק החם שלך אפילו לצחוק שלך לנשקות שלך אפילו לאמא שהייתה קורא לי

 

אבי אוהבת אותך בני בכורי היקר לי אפילו מחיי

 

 

אבי  אוהבת אותך מאוד מאוד ומתגעגעת ....

 

בלבי אתה שוכן לנצח.

 

נשמתך  צרורה בצרור החיים.....

כוכבים  / רחלי קרוצ'י
ארובות השמיים נפתחו לכבודך
ואנחנו בוכים לזכרך
אף ציפור לא מזמרת
אף ילד לא צוחק
רק הזיכרון נשאר, שלושה ילדים וגברת

נר הזכרון עומד בודד על הארון
ליד התמונה שלך, מאש ממזמן
אני כבר לא הקטנה כמו היום שנרצחת

העט כותבת אך זה קשה
קשה לכתוב עליך בעבר ולא בהווה
אתה כיאלו ידעת שזהו יומך האחרון

יריה בגב אך זה כמו סכין בלב
אתה,אתה לא איתנו לא צוחק ולא אוהב
הזמן עוד יירפא , אמרו אז כולם
אך השניות בלעדיך עוברת לאיטן

אני כבר לא הקטנה כמו ביום שהלכת
לא תמימה כבאותו היום שנרצחת

"אחינו כל בית ישראל
הנתונים בצרה ובשיביה
העומדים בין בים ובין ביבשה"

השנה שלך....  / חביב קרוצ'י

"בוקר טוב אח שלי!!! רק רציתי שתדע שאני אוהב אותך וניפגש בערב.."

זה היה המשפט האחרון ששמעתי ואי פעם אשמע ממך...

אח יקר שלי...

איך בוחרים את המילים ואיך בכלל אפשר לסכם תקופה כה נפלאה שהייתה לי איתך-איש שהיה הכל בשבילי -אבא , אח , חבר...

אז החלטתי שכל המילים שבעולם וכל הרגשות יתגמדו לעומת מה שאני מרגיש ...

לא עובר יום שבו אני לא חושב עלייך , חיי אותך, מדבר אלייך ומרגיש שאתה כאן איתי ושלעולם לא הלכת...

אני יודע עכשיו כשאתה מסתכל על כולנו מלמעלה ובודק שהכל טוב אצלנו ושאנחנו איכשהו ממשיכים בלעדייך -האמן לי שאנחנו מנסים אבל חיי וחיי כולנו לא ישובו להיות כשהיו כשהיית כאן ... כשהלכת משהו בי הלך -הלך ולא יחזור...

חשוב לי שתדע שכל הזמן, המילים שבעולם לא ירפאו את הכאב בכל כך מוחשי שאני מרגיש-מעין כאב תהומי שאין לו גבולות...

אני מודע לכל התשובות , הדרכים האפשריות ולכל ההצעות שאנשים מסביב מצעים לי ואני יודע בוודאות שגם אני הייתי מייעץ לכל אחד אחר שאני אוהב את ההצעות האלו -אבל הבעיה העיקרית היא אותו מצב שנקלעתי אליו שהמוח והלב לא מסוגלים להכיר בו ...

מסוג המצבים שהיית שומע עליהם ביום הזכרון פתאום התדפקו בחיי שלי וכשהנושא הוא שלך ואתה הוא שצריך להתמודד עם כל אותן התחושות , הרגשות והחלטות זה נורא קשה ואפילו כמעט בלתי אפשרי ואז אתה מרגיש שאתה נמצא בתוך מערכה שאתה חייב לנצח אותה אבל כל הגורמים מסביב פשוט מונעים ממך להוציא את כל הכוחות והיכולות שלך להתמודד עם מצב שכזה ואז מרגישים חולשה נוראית שאיכשהו ומתישהו חייב לצאת ממנה...

בשבוע שעבר הייתה האזכרה לכבודך -כל כך הרבה אנשים באו לכבד אותך ואני שלרגע לא חלמתי שאני אהיה במצב כזה והמצב היחדי שחשבתי שיבוא לכבד אותך יהיה בחתונה שלך-חלום שכנראה לא נצליח להגשים יחד...

אחי...

מילה כל כך פשוטה עם כל כך הרבה רגשות,חלומות , חוייות שהיינו צריכים להגשים יחד...

שלצערי לא נוכל לממש אבל חשוב לי שתדע אומנם אני מסיים את המכתב אבל אתה תמיד תהיה איתי  ואני מרגיש שאני יכול ומסוגל להגשים את כל החלומות , החוויות האלו בשבילי ואפילו בשבילך כי אומנם אתה פיזית לא כאן אבל אתה חי בכל אחד מאיתנו בדרכך שלך...

 

אוהב.

יום אחד  / מרגלית כהן
יום אחד הכל נגמר.
ואנחנו, אנחנו נשארים לחיות עם הכאב.
לומדים לקבל, מתרגלים לגעגוע.
הופכים אותך לחלק מאיתנו.
חלק בגוף, חלק בנפש, בשימחה, בעצב, חלק שלעולם יותר לא נראה.
שותף לדמעות, שותף לפחד.
אבי, אתה כל הזמן במחשבות.
מה נשאר עוד לומר שלא אמרנו?
כל כאב של עבר מתגמד לעומת הכאב של השעות הבאות.
ואנחנו,
רוצים רק לזכור אותך.
אף פעם לא לשכוח.
תמיד להאחז בצחוק ובחיוך.
להרגיש אותך קרוב, סובב אותנו.
להאמין שאתה באמת במקום טוב יותר.
שחם לך.
להאמין שגם אתה זוכר אותנו.
להאמין שזה לא באמת הסוף.
אוהבים אותך תמיד.  לנצח.
גבר מדהים שלנו.
שמור על אמא ועל אחיך הם מאוד זקוקים לזה
אוהבת אותך לעד.

שותה קצת יין לכבודך  / סתם מישהי
עכשיו פתאום נזכרת בך
עכשיו שדמותך כבר רחוקה
עכשיו בוכה בשבילך בכי שזולג מעיניי כמו מטר ביום חורף
תחושה של פספוס ושל אובדן
תחושה שתמיד תישאר באוויר כל זמן שיזכירו את שמך
שנים שידעתי שאתה שם ולא ידעתי מה לומר
שנים שאהבתי שאתה שם ולא אהבתי "כמו כולם"
וכשהלכת עם שיירת מלאכים בודדים שחיפשו קצת חברה הלכת וחלקנו הלכו עמך
החיוך שנצץ ועיניים שמחות נותרו בתמונות כתבות הנצחות
ואני זוכרת
יום אחד בשנה ועוד יום ועוד נזכרת ברגעים שפיספסתי
וברגעים שהייתי צריכה תמיכה עמדת כמו אביר במשימה
אתה ורק אתה אמרת את המילה האחרונה
אז שותה קצת יין לכבודך שרה שיר נושאת תפילה ומקווה שאתה שומע
בוכה לפעמים אך נשארת חזקה כמו שהיית
עומדת זקוף כמו שעמדת
ושרה את השיר שאהבת...

בוכה לך  / סתם מישהי

                 

                  ועכשיו שהכל נאמר
                  נשארה רק שתיקה כואבת
                  משהו בפנים הופך לשקוף
                  מחפש אהבה

                  ואחרי שהכל נאמר
                  והבטחתי שאוהב אותך לנצח
                  או אולי עד מחר, אוכל לוותר
                  ולראות אותך שוב

                  אני בוכה לך
                  אני בוכה לעצמי
                  על מי שאתה או על מי שאני
                  מחפשת מגע שימלא אותי

                  רק לא להיות לבד

                  אני בוכה לך
                  אני בוכה לעצמי
                  על מי שאתה או על מי שאני
                  מחפשת מגע שינחם אותי

                  ועכשיו שהכל נאמר
                  נשארה רק שתיקה כואבת
                  משהו בפנים הופך לשקוף
                  מחפש אהבה
                



                  שם השיר: בוכה לך
                  מבצע: דנה ברגר
               מילים  ולחן: אפרת זילברשץ
                

געגועים לאבי בני....  / שוש קרוצי

 

געגועים לאבי בני....

על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי .

ביקשתיו ולא מצאתיו

 הקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי  בקשתיו אך לא מצאתיו... 

אבי אבי למה עזבת רחוק מישועתי מדברי שאגתי אבי אקרא יומם וליל ולא תענה לי נפשי דומיה יגעתי בקריאה נכר גרוני כלו עני גם אם מוכלת בני בכורי אבי לבי סחרחר עזבה נפשי גם גופי ואור עני כולי קוראה אבי אבי בני שובה אלי בני מתגעגעת לצחוק שלך .

בני אור עייני גם אם אתה לא איתי .

אל תעזוב אותי חושה לעזרתי כי את ישועתי

כי אל שומע תפילה ותחנונים

ברוך אתה הויה שומע תפילה...

 

אבי מלאך שלישנעלם לי פתאום  / שושנה קרצי
אבי תמיד איתה מושיע עוזר לכול אחד שמבקש אז למה אלוקים לא נתתלי לאיות ליד אבן שלי ברגע אאסון איתי מגנה עלך בגופי ארי אני כבר תעמתיח מכול פרות אחיים אבל אבי רק איתחיל  הנה בורה עולם שמור לי עלן בני האים רציתה אותו את אמלהך שלי הלך תעור לא שמור שלא יאונה לא רע כי אבי מלהך ילד שכול אימא איתה רוצה תמיד דאגתה לי ולאחים ולנחדים ישמוכן לעזור לכול מבקש אנה אלוקים רחם עלב  עזור שמור עלב שם במרומים ... אבי אני מתגעגעת אבי כול כך קשלי אין לי מלים לספרלך כמה עצוב לי קול בוקר מחדש בלי פלפון לך אלי אבי רק לשמוע את קולך בבקש אבי רק לשמוע שטוב לך...

הרגש שחלף  / שרי עמר
אלוקי למה פגעת בתיקווה שנותרה ? אלוקי הרי ידעת שהכאב לא יחלוף ? אלוקי תבין חלק גדול מאיתם הוא היה, עכשיו הם בודדים בעולם ללא תקווה וכאב בנשמה.

אני מוכנה לוותר על מנת חלקי אנה עזור לכואבים ולבוכים החזר להם את נישמתם ותיקוותם לליבם.

הוא היה בן אדם שמח בחיים יודע מה רוצה ועוזר לאחרים, אבל מדוע פיתאום העצב השתלט? על כל המשפחה שולט....

תראה אותם בורא עולם אנה שמע זעקות ליבם החזר להם את נישמתם.

כשמזכירים להם את שמו חדר בליבם, החדר ששמרו לו מתמלא כאב כי אותו אדם אבי לא יחזור לעולם .

תביט עליהם בעבר ותביט היום, אני מבטיחה אלוקים כבר פסקו לחלום.
החזר להם את התיקוות שאבדו ותן להם את הרגש של היום.

געגועים לאור חיי  / עדי קהימקר
                           געגועים לאור חיי
אבי יום שישי קיבלתי  מתנה מי אמא היקרה שלנו
את השרשרת שלך עם התמונה שלך
עכשו אני יודעת שאתה תמיד איתי ותמיד שומר עלי
אבי אני מתגעגעת אילך נורה
 היה לדורון יום הולדת ואיתה חסר לי כמו שכול יום הולדת של דורון
האיתם יושבים עם בקבוק הבסולוט או שיואס  ושותים אתמול כולם לא היה רק עוגה וכולם
לא הלכוהול לא האור של חיי אתה.
אבי מה אני יומר לך ומה הספר כלום רק געגועים אבי אני נוסעת לבאר שבע יום שישי נירה לי שאני ילך יום שישי עם אני יספיק או יום ריאושון אילך לקבר שלך  בכדי ליראות את הגוף שלך אבל אני יודעת שאנשמה שלך כאן איתי כול יום וכול דקה                     
        אוהבת אותך מאוד עדי

ראיון של אבי לעיתון המחנה  / חביב קרוצ'י

"אהב את העבודה והמסגרת הצבאית"

"העבודה שלי כאן, בציר פילדלפי היא מאוד חשובה. אני אוהב לעשות אותה ואני מתכוון להמשיך לעשות זאת ככל שניתן" - כך אמר ל"במחנה" החודש, רס"ל (מיל') אבי קארותשי ז"ל שנהרג השבוע בציר פילדלפי כשמחבלים ירו טיל נ"ט על הציר ולאחר מכן פתחו באש לעבר חיילים ואזרחים שעבדו בבניית הקיר. קארותשי שימש חייל מילואים בתנאי קבע לאחר שבעבר ביצע את עבודתו כאזרח.

"אבי אהב מאוד את העבודה ואת המסגרת הצבאית", אמר מנהל העבודה של קיר פילדלפי, רס"ר יגאל לוגסי, שנפצע באירוע. "הוא כל כך רצה להצטרף למסגרת הצבאית, כל הזמן אמר לי שהוא רק מחכה להזדמנות, ושהוא חושב שעכשיו היא הגיעה". לוגסי מספר כי הוא וקארותשי התקרבו מאוד לאחר שעבדו מעל ל-12 שעות בצוותא בכל יום בבניית הקיר. "זה מאוד מפחיד לעבוד שם והוא ידע את זה", הוסיף לוגסי. "נהגנו לספר בדיחות שחורות על המצב כל הזמן, זו היתה הדרך שלנו להתמודד", אמר.

רס"ל (מיל') אבי קארותשי, בן 26 במותו, התגורר בבאר שבע ונקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בעירו. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

בן יקר  / מאיר קרוצ'י
עשית הפסקה מהחיים בשביל המדינה בציר פילדלפי הארור
המזל השתנה אבא בוכה חי בכאב לאבא כבר נישבר הלב
מביטים כולם בתמונתך וזה כואב.

אבי במרומים דמעות יש בעיניים
אבי בן  יקר נח בשמיים
פרח שנקטף טרם שניפתח
אותך אף פעם לא נישכח.

כל דבר מזכיר אותך הכל שומם וריק
מישפחה וחברים באים להיתחבק ולחזק
את הלב שאוהב ומתגעגע
הימים לא עוברים ובכאב לא שוקע.

היום שבו נהרגתה  / עדי קהימקר

השעה 8 בבוקר את מדבר עם חביב ואומר לא שאתה אוהב אותו

ואו אומר לך אבי חזרתי מי המערב ואני עיפף אני ידבר איתך יותר מאוחר

השעה 9 חביב לא מצליח לישון או אולך לקשר ואו שומע

את הכול או מיתקשר לאמא ואומר לה אמא אבי בדרך אמא רוצי לבית חולים

אני בדרך אמא כבר שם אני מגיע ומחכה לך ומה אני רואה מישהו שאני לא מכיר מישהו

בלי נשמה גנבו לך את הנשמה רק גוף אבל אותו הגוף שאני לא מכירה ריק לגמרי

פרח שניקטף ללא רחמים פרח שעדין לא הספיק ליצמוח

שעדין לא נתן את יבולו

למה?

אלוהים?

רק את הטובים את שומר להצמך ?

והנשמה בוכה כי אלוהים קטף אותך

רק פיתוהם אתה אלחתה נישארו לי רק תמונות

ואני זוכרת שלי אמרתה נישהר תמיד אחים

האיתה לי חבר לא כמו האחרים

רק הטמול האינו שנים

והיום קצת קר בלב החודשים עוברות בנתהים

אך זה לא פחות כוהב ואני מיתפללת לאל שיעזור

כי אני יודעת שטוב לך שם כי לנו רע

אני יודעת שמלכים לא בוכים

רק עוזרים הז עזור לנו אח יקר שלי

אני מנסה לכתוב משהו אבל כולם לא יוצא לי מי הרואש חוץ מי בכי

אח יקר שלי

למה אני לא מבינה למה לא היה מי שיגן עליך שיציל אותך הפתחתה

לנו שתישמור עלינו עוד עכשו שמרתה עכשו אין מי שישמור עלינו

נישרנו לבד יתומים

פרח מלא חיים נקטף ללא רחמים  / שושנה קרוצ'י

אבי בני הכאב הורג אותי כול יום מבפנים!!! 

כך הלכת ולא השארתה לי זמן  להיפרד ממך זה עדין כואב לחשוב שיש שם משהו אמתי

שחודר עמוק לתוך לבי הכאב מתעצם... מרגע לרגע הדמעות לא עוזבות אותי   לרגע

אני חייה בין שמחה רגעית לעצב תמידי.הייתי רוצה לדעת שאתה אוב אותי כמו שאני אוהבת..

כשהגעתה לחיי נכנסת ללבי ילד יפה שלי בכול פעם שהסתכלתי עליך הארת לי את החיים.

נכנסת ללבי בכול הזמן כשהייתה איתי למדתי הרבה לימדת אותי דברים חדשים על עצמי ואיך להתמודד

עם החיים תמיד אמרתי לי זה לא יקר...

אך זה קרה ובמפתיע המכה הכי כואבת שקבלתי בחיי..

כולם צפו לתגובה אחרת..

לא הבינו שאהבת אם שלי אליך היא כה עצומה  והיום שאתה לא איתי אני מבנה כמה אתה חסר לי וכמה

זה כואב .לאבד בן כמוך..

החיים שלי אשתנו מאותו רגע של בשורה רעה..אבי עדייו אני לפעמים צוחקת אבל זה לא מהלב.

אני עדייו יוצת אבל מרגישה את הכאב .שאתך אני אהבת ..ומתגעגעת אליך..

בקיצור אני לא אותה שושנה שאיתה הכאב שוכן בתוך לבי ולא מרפה מימני לרגע חשבתי שאם אני לא ייזכר באסון אז אני יירגע אבל זה לא קורה לי

לפעמיים אני נשברת ובוכה וכועסת על עצמי שלא יכולתי לשמור עליך כמו תמיד..ולפעמיים איןלי חשק לכלום גם לא לחיות.אז אני יושבת ותוהה מה היה קורה אם הייתה אתי ..אלו יכולתי למנוע ..למנוע שתלך ממני אבל לעולמים.

אבי אני רק מקווה שטוב לך שם במרומים ליד בורא עולם..אני לא מאמינה שלו אראה אותך לעולמים האם זה נורמאלי להרגיש ככה ..אבי אתה לא יודע כמה אתה חסר לי בלעדיך חיי ריקים וכמה ריקנות יש בחיי אני מרגישה מבפנים..אבי אני אוהבת אותך ומקווה שברא עולם שמר עליך כי אתה מלאך.שעל כולם שמרתה ותמיד חשבתה על האחים שלך ועלי.כי מלאכים כמוך לא לוקחים סתם..היה בך משהו שונה לא כמו כולם..ידעתי שאתה מבין אותי תמיד הייתה מושיע לי ולאחים ונכדים שלי..אבי אני מתגעגעת ואין לי כוח לבכות יותר..זה כאב לי זה כואב בלב  בלב.. אבי אני כותבת ובוכה  אני נזכרת אך לא מאמינה איך זה קרה..

איך עכשיו.אתה לא איתנו איך ימשיכו חיינו איך ...

הכאב הכי גדול בחיים זה לאבד בן ..

אבי בלבנו לעד שמך חרוט בלבנו לעד.

אבי בני אוהבת אותך לעד...

ה' ינקום דמך........